עמותת אחות גדולה: יוצרות קולנוע וטלוויזיה
פועלת לקידום נשים מכל קצות התעשייה הישראלית במטרה לצמצם פערים מגדריים, לייצר הזדמנויות ולהביא את קולן של נשים למסך, דרך מנטורינג וליווי אישי, פיתוח מקצועי ונטוורקינג בין נשות תעשייה בכירות, בהן מנהלות תוכן ודרמה בכל גופי השידור, במאיות מובילות, מפיקות בכירות, שחקניות מוכרות, תסריטאיות ועוד, וכאלו המבקשות להשתלב בה.
העמותה נוסדה בשיתוף פורום הקולנועניות ויוצרות הטלוויזיה בישראל ויחד הן מהוות פלטפורמה לקהילה וירטואלית וממשית; פעילות העמותה מבקשת לתת מענה לחוסר השוויון המגדרי העמוק בתפקידי מפתח בתעשיית הטלוויזיה והקולנוע בישראל.
האימפקט של אחות גדולה

1000
נשים נתרמו מתכניות העמותה ב-3 שנות פעילותינו

3
מחזורי תכנית המנטורינג אחות גדולה יצאו לדרך

10
פאנלים ואירועי שיא בפסטיבלים

10,000
חברות בקהילת פורום הקולנועניות ויוצרות הטלוויזיה בישראל בפייסבוק
פורום הקולנועניות ויוצרות הטלוויזיה בישראל הוקם בשנת 2012, על מנת לייצר קהילה תומכת לנשים יוצרות בכל השדה המקצועי בתחומי הקולנוע והטלוויזיה, לפני ואחרי המצלמה: במאיות, מפיקות, תסריטאיות, צלמות, עורכות, שחקניות, מקליטות, מעצבות תלבושות, מאפרות, מלהקות ועוד. הקהילה פועלת להעלאת מודעות לנושאים הקשורים באי-שוויון מגדרי בתעשייה, לשינוי שיטת הלקטורה והרכב וועדות הבחירה, למניעת הטרדה מינית ויצירת סביבת עבודה מיטיבה, וכמו כן יוזמת אירועים, סדנאות, מפגשים, הקרנות, פאנלים, ועוד. הקהילה הוירטואלית היא קהילת הקולנוע הגדולה והפעילה ביותר בישראל.

היעדים שלנו:
-
פיתוח וליווי של תהליכי מנטורינג מקצועי
-
רול מודלינג - חשיפה לסיפורי הצלחה של נשים ומתן השראה
-
יצירת מנגון לקידום עשייה והשתלבות הנשים בתחילת דרכן המקצועית
-
קיום פאנלים מקצועיים ללמידה, יצירת קשרים, והשראה
-
קידום וליווי נשים לעבר תפקידים בכירים בתעשייה
-
עידוד נשים להגשת בקשות תמיכה כספיות והכשרתן המקצועית
-
יצירת רשת של סולידריות ותמיכה נשית בתעשיית הקולנוע והטלוויזיה והגדלתה
מטרת העל שלנו:
50:50 בתעשיית הקולנוע והטלוויזיה

מיכל בת אדם ונורית אביב. צילום: יוני המנחם
למה יצאנו לדרך
תעשיית הקולנוע והטלוויזיה בישראל, כמו בעולם כולו, סובלת מחוסר שוויון מגדרי המושרש באופן עמוק כמעט בכל אחד מתחומי היצירה, לרבות בתפקידי מפתח: ניהול בגופי השידור וקרנות הקולנוע, בימוי, תסריט, צילום, הפקה ועוד. יתר על כן, חרבות ברזל" דחקה נשים רבות אל מחוץ למעגל העבודה, ע"פ נתוני הלמ"ס 51% מהנשים נעדרו זמנית מעבודתן מאז תחילת המלחמה, ובתעשיית הקולנוע והטלוויזיה המצב דומה. מחקר שערך ארגון יפעת השנה, מצא ששיעור הגברים באולפנים כפול מזה של הנשים - 68% גברים לעומת 32% נשים.
אך זה אינו מצב חדש, "תקרת הצלולואיד", מחקר של מרכז אדוה שבחן היבטים מגדריים של תעשיית הקולנוע בישראל והתפרסם בשנת 2021 אמנם הראה שינוי לטובה במספר הסרטים שבוימו ע"י נשים (עד שנת 2000 רק 7% מהסרטים הישראלים בוימו ע"י נשים. הפער הצטמצם לטובה ובשנות ה2000 אחוז הסרטים שבוימו ע"י נשים הגיע ל21%) אך גם ציין שנשים מהוות רק 20% מכלל המגישות בקשות לתמיכה מקרנות הקולנוע, ובהתאם נמוך גם חלקן בקבלת מימון.
שנת 2024 הייתה שנת שיא של ייצוג נשי בקולנוע הישראלי, מתוך 30 סרטים עלילתיים באורך מלא, לא פחות מ-10 נוצרו ע"י בימאיות, 4 מתוך 5 הסרטים הטובים ביותר היו של נשים וגם את הסרט הזוכה ביימה אישה. בקטגוריות הסרטים הקצרים 10 מתוך 15 הסרטים שעלו להצבעה בוימו ע"י נשים.
אבל כדי לוודא שלא מדובר באירוע חד פעמי עלינו להמשיך לעבוד ולשאוף לשווין בייצוג הנשי על המסך ומאחוריו. היעדרן של נשים מתפקידי מפתח ומהמסך, משליכה על הנושאים, הנרטיבים, עומק הצגת הדמויות ונקודות המבט המוצגות לציבור. הפרספקטיבה הנשית חיונית לנו כחברה, והעמותה שמה לה למטרה לפעול לחזקה. בטווח הארוך אנו שואפות לראות גידול ביצירה נשית על המסך הגדול והקטן, תקציבים משמעותיים המגיעים ליוצרות וליצירה נשית ויותר נשים בתפקידים בכירים בתעשייה.